ביקורים של עוברי אורח
הבאים בשערי הנמל מתעכבים קמעא ליד בית הכנסת. יש וממשיכי בדרכם, יש ומתעכבים ויש שנכנסים פנימה משום ש...
כאן מונים המבקרים את הסיבות לכניסתם פנימה. יש והם יוונים, יש ואבותיהם עבדו בנמל ויש גם אלה שאביהם נהג לפקוד ולהתפלל בבית הכנסת.
החלטנו לתעד ביקורים אלה בתמונות.
25/8/16 בשעות הבוקר
"המקום מסקרן אותי...אפשר להכנס?" שאלה הגברת שבתמונה. "בודאי" עניתי.
היא נכנסה ממש על קצות האצבעות, בית הכנסת היה שרוי עדיין באור נוגה של שעות בוקר, דבר שהעצים את תחושת הקדושה שאחזה בגברת שבתמונה.
היא הוציאה מתיקה שטר כסף ושלשלה כתרומה למקום. סוג של הבעת הערכה ויראה לבית הכנסת.
תבורך הגברת שבתמונה ותלך ותחזור בשלום.
30/9/16
אורי גלר הציץ, הצטלם עם יהודית ומיכל כיפף סכין, חתם על הקיר ו...........הלך.
ברוך לוי מימין ואלבר כדורי משמאל עם מרדכי אבולעפיה
4/12/16
שני אנשים מבוגרים נכנסו בהיסוס למבואה ושאלו, "מתי מנחה"?
"עוד מספר דקות עניתי" כשאני תוהה מנין באו וזאת על רקע המבטא שלהם. לאחד מבטא צרפתי ולשני מבטא הנשמע כערבית מצרית. לא עבר זמן רב והשיחה קלחה בערבית באקצנט מצרי מתובלת בצרפתית. שם האחד ברוך לוי שמוצאו מאלז'יר ומכאן הצרפתית ושם השני אלבר כדורי שסיפר בערבית מצרית על היותו בקהיר, התפלל בבית הכנסת הגדול בקהיר "שערי שמים" ואף זכה לחסות בצילו של הרב עובדיה יוסף בתקופה בה שימש רב ראשי ליהודי מצרים. שני האורחים באו עם נשותיהם ומתגוררים ב"בית אל".
האורחים שמעו על בית הכנסת, על הקמתו, האקטואליה ועל עתידו.
הצטלמנו למזכרת והאורחים עזבו עם "סיפורו של מקום" (בשפה הצרפתית כמובן) ועם טעם טוב, הם יהוו שגרירים טובים של בית הכנסת ובודאי יסורו בעתיד שוב לבקרינו.
ברוך לוי מימין ואלבר כדורי משמאל
9/12/16
בתחילת השבוע צלצל הטלפון ומעבר לקו נשמע קול אישה מהוסס. "מוטי? מהבית הכנסת?" "כן עניתי" כשאני תוהה להיכן תוביל שיחה זו. האישה (חגית) גילתה התעניינות בבית הכנסת ובקשה לבקר בו משום שמשפחתה מהעיר סלוניקי ומכאן התעניינותה בביה"כ אליו הגיעה דרך אתר האינטרנט.
חגית ובעלה ביקרו בבי"כ ביום שישי 9/12/16 וסיפרה שם הסבא רבה שלה היה יצחק אטס. בירור קצר העלה שלא מדובר במייסד ביה"כ והגבאי הראשון שלו יצחק אטס אלא באדם אחר שהלך לעולמו בסלוניקי. שם הסבא של חגית היה ברוך בן מנחם שבתאי אטס שהיה עובד נמל תל-אביב שהלך לעולמו בשנת 1972 ששמו מופיע ברשימת עובדי הנמל שנכנסו לעבודה עד פרוץ מלחמת העולם השניה והנמשיכו לעבוד.
חגית ובעלה סיירו בביה"כ, שמעו על הקמתו והזיקה לנמל, האקטואליה ועל עתידו העומד ותלוי בהחלטת בית המשפט.
מי מבין יוצאי יוון המכיר את קוות חייו של בני משפחתה של חגית, הסבא רבה יצחק אטס ושל הסבא ברוך אטס מתבקש לכתוב לנו ואנו נקשר אותו לחגית.
11/12/16
אורי גלר חזר לביקור עם בתו ונכדתו. "זה בית כנסת מיוחד" אמר והצטלם עם החברים. "האנשים עושים את המקום" השיבו לו בחיוך.
הפעם הוא כיפף חתיכת ברזל....והלך
21/12/16
ברית ונועה העוסקות בפרוייקט שימור בתי כנסת ביוון ביקרו בבית הכנסת ביום ד' 21/12/16. הן התרשמו מהמקום ובקשו לתאם "ערב תרבות יוונית" שיתואם בנפרד אשר ישים דגש על התרבות היוונית, מוסיקה, ספרות וכיו"ב וכמובן סיפורו של בית הכנסת יהיה נושא על סדר היום. נעננו בחיוב וערב זה יתואם בנפרד.
ואכן, הערב הנפלא התקיים ב 24/1/17.
26/12/16
השעה הייתה 22:000 כשמיהרתי לבית הכנסת להיפגש עם שמשון שחיכה לי עם מטעמים, מטעמים ומיני מחמדים טעימים תרומה לבית הכנסת. עם הגיעי כמטחווי קשת לשער ביה"כ קלטה עיני את שמשון ממתין לי ומאחריו צלליות של זוג צעירים הנועצים עיניהם בלוח המודעות ובצג המחשב המכריז על שעות התפילה.
מיד הזמנתי אותם לבית הכנסת ותוך כדי שאני מפנה את ארגזי הממתקים פתחתי בסקירה על המקום, החל משנת הקמת בית הכנסת תרצ"ו. הפלגתי לעבר הרחוק תוך כדי שאני מתבל את סקירתי הקצרה באקטואליה אודות התפילות הנערכות תדיר, בתפוסת בית הכנסת בימי חול ושבת וכמובן במאבק המשפטי אותו אנו מנהלים כיום.
יצחק ורעייתו מהישוב מיתר שבדרום, התרשמו והתרגשו והביעו תודתם והערכתם על האירוח הקצר והמעניין.
יש לנו עוד זוג שגרירי רצון טוב לבית הכנסת.
בתמונות, רבקה אקוניס ומאיר סיגלר על רקע ההיכל
6/1/17 - ביקורם של רבקה אקוניס סיגלר ומאיר סיגלר
יום שישי 6/1/17, כהרגלי בקודש עת חיפשתי את משקפי השמש במקומות שונים ברחבי העיר הגעתי לאחר יסורי חיפוש לשערי בית הכנסת.
בשער המבואה מצאתי את ידידי שאול יפרח בשיח עם שני עובר אורח. "היי" קיבל אותי במאור פנים שאול, "הגעת ממש בזמן" ומיד פנה לעבר השניים, "זה האיש, הוא יקבל אתכם, האיש הנכון במקום הנכון, אין עליו" כשהוא מצביע עלי. הסמקתי במבוכה אבל הבנתי את הרמז ומיד הכנסתי את השניים למבואה בואכה אולם התפילה והשיחה קלחה.
"שמי רבקה אקוניס וזה בעלי מאיר סיגלר" פנתה האורחת ומיד השבתי לה, "עד לפני מס' שנים התפלל אצלינו חיים אקוניס, מתגורר היום ברחוב איבן גבירול, קרוב משפחה של שר המדע והחלל אופיר אקוניס"...וכך הפלגנו בשיח מרתק אודות מקורה של המשפחה, הקשר שלה ליוון וכמובן לנמל ולבית הכנסת. "משפחתי גם שייכת למשפחת צרפתי, יהודה צרפתי שהיה עובד נמל" העירה רבקה ומיד השבתי לה, "בלוח הזיכרון יש לנו מתפלל בשם צרפתי" ומיד איתרנו את המנוח. הפניתי את האורחים לאתר בית הכנסת ולדף הפייסבוק העשיר בתכנים שונים ומיקדתי אותם בלשונית הנמל שם מופיעים שמות פועלי נמל עם שמות יוונים אופיינים ובהם השם צרפתי.
המשכנו בשיח במשך שעה קלה, שיח מרתק תוך צלילה אל העבר הרחוק של יהודי יוון, הקמת המל ואיך לא, בנייה וייסוד בית הכנסת.
"תראה אמר לי מאיר, אם לא היית שוכח את המשקפיים לא היינו נפגשים" והשבתי, "ומי אמר שאין הכוונה מלמעלה...."
אגב, המשקפיים נמצאו בבית במקומם הקבוע, בסל המסמכים.....פשוט שכחתי....
10.1.17 - נכדתו ונינתו של מייסד ביה"כ ישראל בן יעקב חלבה ע"ה מבקרות "בבית הכנסת של הסבא"
בין מנחה לערבית בשעת דמדומי צהריים שמעתי את ליאור לויט שואג בלחש מפתח ביה"כ: "אבולעפיה, יש כאן משהי שמספרת שהסבא שלה התפלל פה בבית הכנסת והיה ממייסדי המקום".
בסמוך לדלת הכניסה עמדה צעירה (דורית הוד) עם בתה (נטע). "מה שם סבך?" שאלתי את האם הצעירה. "ישראל בן יעקב חלבה" ענתה הצעירה. בין רגע עברתי במנהרת הזמן לשנות השבעים והשמונים ודמותו של הסבא עלתה מחביוני זיכרוני. ישראל חלבה היה מוכר את מצוות בית הכנסת כשהוא מתבל בחיוך ובבדיחותא את דברי זכיית המצווה, לזכות את הזוכה ולנחם את המפסיד. זכורני היטב, שתמיד תמיד הייתה מן ציפייה דרוכה בקרב המתפלללים לרגע בו יוכרז הזוכה במצוה ("זכה") והזוכה במילות הנחמה המשעשעות.
הפלגנו בשיח על ההבדלים בין הרשום באבן המייסדים (חלגוע) לבין הרשום הלוחית הזיכרון (חלבה) והוסבר הדבר בשוני בעגה היוונית (חלגוע) לבין זו המדוברת (חלבה) ועל התקופה בה נבנה הנמל וכך גם בית הכנסת. "יש לנו המון תמונות וזכרונות מבית הכנסת" אמרה מיניה וביה דורית ומיד עטתי על המציאה" נשמח לקבל תמונות של הסבא" השבתי והראתי לה את לוחיות הזיכרון הוירטואלי בה אנו מנציחים את אלו שהלו לעולמם.
דורית ונטע עזבו את בית הכנסת ולצערנו לא השאירו פרטים. נשמj לקבל תמונות, מסמכים, קבלות או כל דבר הקשור לבית הכנסת ואנו בטוחים שבמידה ודורית רואה דף זה היא תעבירם לבית הכנסת להנצחה.
תודה על הביקור.
מייל בית הכנסת: rmb.hanes@walla.co.il
אבן השיש המקורית המותקנת בתוך אולם התפילה ומפרטת את עשרת פועלי הנמל שייסדו ובנו את בית הכנסת ובהם ישאל בן יעקב חלגוע (חלובה) ע"ה
בספר שהופץ במלאות יובל שנים לנמל תל-אביב מופיעה רשימת עובדי נמל שנכנסו לעבודה עד פרוץ מלחמת העולם השניה וממשיכים לעבוד בנמל תל-אביב. בין השמות מופיעות שמות משפחה ממוצא ספרדי יווני וכן שמות חלק ממייסדי בית הכנסת ובהם ישראל בן יעקב חלבה ע"ה. על כך ראו בקישור הבא, על הזיקה בין נמל תל-אביב לבית הכנסת.
11/1/17 רוני ואור מבקרות בבית הכנסת
בשעת ערביים קלטתי בזווית העין את רוני (קדומים) ואור (דולב) אצות רצות לכיון הנמל.חזותן העידה על כך שהן דתיות.
פניתי אליהן בהצעה לבקר גם בבית הכנסת. הן השיבו בחיוך מהוסס ופנו לדרכן.
מה רבה הייתה הפתעתי ושמחתי כשמצאתי אותן בפתח בית הכנסת. "באנו" הכריזו ומיד שלפו את המצלמות, "מקום נחמד" המשיכו.
במשך כ 15 דקות תמימות שוחחנו על אותם הימים משנת תרצ"ו ועד ימים אלה, ימים בהם אינטרסים קפיטליסטיים מנסים לרשת את התמימות של פעם.
"המון תודה היה מעניין" ומיד שאלו, "אתה יווני"? חייכתי והשבתי, "לא, נולדתי לא רחוק מסלוניקי.....
נולדתי בקהיר, מצרים" . בסיום הביקור, סיפרתי על מקור השם "אבולעפיה" והגענו בציר הזמן למאה האחת עשרה, לרבי אברהם אבולעפיה מסרגוסה.... אבל, השארנו את המשך הסיפור לביקור במועד אחר.
23/1/17 ביקור חסידי ברסלב בבית הכנסת
שעות המאוחרות של הערב.
עת רכבתי כמידי יום על אופני קלטתי בנמל תל-אביב שלושה חבר'ה על אופניים, עומדים ומשוחחים. התקרבתי אליהם ופתחתי בשיחה והתברר שהחבר'ה הללו חסידי ברסלב הם. מלה פה ומלה שם ומצאנו את עצמנו בבית הכנסת בשיח מעניין על המקום, על התפילות, המתפללים, האקטואליה ואף על מה מוגש בקידוש של שבת. "בורקס וביצים כמובן". החברים גילו עניין במאבק המשפטי ובין לבין שתו כוס קפה וזכו בכיבוד קל.
אשרנו שזכינו, סיכמו החברים והבטיחו להפיץ ןלהאדיר שם המקום.
5/2/17
"גמרתם ערבית"?
שאל אותי בהתנשפות אדם שזה עתה נכנס עם ב"ב לביה"כ. עגת קולו נשמעה לי דרום אמריקאית.
"ממש עכשיו" השבתי
"אפשר להתפלל יחיד"?
"בודאי" השבתי.
לאחר תפילתם פתחנו בשיחה ערה. האורחים, זוג הורים ובנם מארגנטינה ("מסי ממש לא עיניין אותם") . מוצא משפחתם מסוריה מהעיר חאלב ושם משפחתם סאלם.
ראש המשפחה ("אדוארדו") סיפר לי את קורות משפחתם, בארגנטינה ובירושלים עיה"ק.
סיפרתי בקצרה את קורות משפחת סבי גם הם מחאלב שבסוריה וכמובן את סיפור ביה"כ.
נפרדנו לא לפני שהחלפנו פרטים וכמובן הפניתי אותם לאתר ביה"כ.
Hola adiós
Don't cry for me Argentina
21/3/17
ג'אק בנשטרית ובתו עדן טיילו בנמל וחפשו בית כנסת להתפלל.
החיפוש הביאם אלינו ובתום התפילה בשיחה ערה ובהתרגשות סיפרו על תחושתם במקום, תחושה של אחד משישים מהמקדש.
הם הצטלמו בבית הכנסת ונפרדו במילים חמות.
27/3/17
גם דוד אברהם (למשפחת צרפתי) הסלוניקאי ורעייתו ביקרו בבית הכנסת בעקבות המאבק המשפטי לשימורו.
27/7/17 ד' אב תשע"ז
אצתי רצתי בואכה ביה"כ וממרחק צדו עיניי שתי דמויות הרוכנות ומעיינות בלוח המודעות ובמסך המחשב המוצב בחזית. עיניהן אורו שכהבינו שאני הוא זה שפות היום את שערי המקום וניכרה מאוד שמחתן כשצעדו לפתח המשכן וכשנכנסו פנימה. גלגלנו שיחה והתברר שמדובר בקתי ובתה הצעירה יובל. הן חפשו באינטרנט ביה"כ הנושא את השם רבי מאיר בעל הנס וכך הגיעו אילנו. הן שמעו את קורות ביה"כ, ההיסטוריים והעכשוויים העדכניים ובקשו לשאת תפילה לרפואה שלמה ליובל ותרמו בעיין יפה לקופת ביה"כ.
את הלימוד של אותו היום הקדשנו לתפילה לרפואה שלמה וכך גם בשחרית ובמנחה של שבת. לסיום הזמנו את קתי ויובל לבקר במשכננו הזמני ברח' דיזנגוף 312 ובעה"ע במשכננו החדש בעוד כ 4 שנים ו ב ש מ ח ו ת .
.
11/8/22 יד' אב תשפ"ב
אורח מבאר שבע פקד היום את ביה"כ, גימלאי כי"ל שלמה קרצמן הי"ו. עד מהרה מצא את רחמים שמאי גם הוא גימלאי של כי"ל והחליפו חוויות וסיפורים מתקופת עבודתם המשותפת בחברה. שלמה, הוא צאצא למשפחת חסידי בויאן ועל כך סיפר לנו האריכות על חסידות זו.
אנו מאחלים לשלמה, כל טוב.
.
