top of page
נמל תל-אביב במחרוזות שירים

 

 
על שיר הסווארים
מתוך אתר "זמרשת"

מספר אבי נחמיאס:

 

המילים "וִירָה מַיְנָה" הן מילים מן הסלנג המקצועי המקובל על עובדי נמל:

וִירָה – להעלות או פקודה להעלות, בדרך כלל למנוף;

מַיְנָה – להוריד או פקודה להוריד, בדרך כלל למנוף.

 

אבא שלי ז"ל עבד בנמל תל-אביב ואחר כך גם בנמל אשדוד (גם אני עבדתי קצת בנמל אשדוד).

ליתר בטחון התקשרתי למועדון הפנסיונרים של הנמל באשדוד ופנסיונר בשם מוריס בניטה אמר לי "וירה – תעלה; מאינה – תוריד". שאלתי את מוריס אם עדיין משתמשים בנמל במילים אלו והוא אמר לי שתמיד השתמשו וגם לעולם ישתמשו.

רבקה הבסי:

מקור המילים "וִירָה" ו"מַיְנָה" באיטלקית. יש מונחים משותפים ליורדי הים בכל אגן הים התיכון, ורבים מהם מקורם באיטלקית - כנראה בגלל השליטה של ערי נמל איטלקיות (כמו ונציה וגנואה) במרחב הזה במשך מאות שנים .

על המנון הנמל

מתוך אתר "זמרשת"

הטקסט זכה בפרס השני (אחרי "חוף תל אביב") בתחרות כתיבת שירים לנמל תל אביב במלאת שנה להיווסדו. כך נדפס (כנראה לא באופן בלעדי) ב"עיתוננו לילד ולנער", שנה 6 גליון כ"ב (י' סיוון תרצ"ז).

 

השיר התפרסם בלחנו של גבריאל גראד (הלחן הנוכחי). השיר הופץ בארץ במנגינות אחדות [ר' "בכל זאת יש בה משהו" בעריכת אליהו הכהן, המביא את השיר בלחן אחר -  ר' כאן). בברית המועצות הותאמה לו מנגינת השיר 'קומהאחא'

 

 

בסדרה "מזמרת הארץ" הופיע הלחן הנוכחי (בחוברת א) וכן לחן נוסף המיוחס אף הוא לגבריאל גראד (חוברת ג', "שירי בניין"). אם הייחוסים נכונים, הרי שגבריאל גראד כתב שני לחנים לשיר .
bottom of page