top of page

אודות עורך האתר כפי שנכתב בדף הפייסבוק של החוג לתרבות עברית באוניברסיטת תל-אביב

אודות העורך ועל הקמת האתר

הקמת אתר אינטרנט לארגון כלשהו בכלל ולבית כנסת בפרט מהווה אתגר יוצא דופן מכמה טעמים .
 

הטעם הראשון, יש קושי ליצור עניין לגולש הממוצע ברשת להיכנס לאתר, משום שקיימים מאות ואולי אלפי אתרים דומים של בתי כנסיות. צא וראה, מה מייחד את בית הכנסת שלך ביחס לאחרים ומכאן תניח יסודות לשלך על מנת ליצור הנעה ברשת לגלוש וליהנות ממה שהאתר מציע. מה שמייחד את בית הכנסת הוא הקשר והזיקה לנמל תל-אביב. עשרת מייסדי ומקימי בית הכנסת היו כולם ללא יוצא מהכלל פועלי נמל שיחד בנו וייסדו את בית הכנסת. ומכאן, קהל היעד אליו מופנה האתר וההתמקדות בהיבט זה .

הטעם השני, התנאי הכרחי למיקוד הגולשים בנושאים השונים הקשורים לביה"כ והוא מידת ההיכרות האישית והמעמיקה עם ההיסטוריה שלו מאז הקמתו, היכרות עם מייסדיו ועם המתפללים הותיקים וכך גם עם משפחותיהם וסגנונות התפילה והנוסחים שהיו נהוגים בו. דור הולך ודור בא, והדורות הצעירים אינם מכירים אישית את הוותיקים פרט לשמות המופיעים בלוחות הזיכרון וכך גם את הרוח והאוירה שנשבה בין כתלי המקום. היכרות זו היא הכרחית להתאים את ייחודו של האתר לצורכי הגולשים לחפש ולזהות מכרים שהיו ואינם וכן זכרונות ילדות עת היו פוקדים את בית הכנסת עם אבא או סבא .

הטעם השלישי גם הוא תנאי הכרחי נוסף להקמת אתר של בית כנסת, הצורך להכיר את מסורת ישראל סבא לאמור, את פרטי התפילות הנוסחים והסגנונות, את ספרות חז"ל העשירה והמעשירה, את ספרות האגדה וספרות ההלכה, את המפרשים בכל הדורות וכך גם את הספרות החיצונית. הכרה זו תאפשר התאמת תכנים לאתר באופן אטרקטיבי במיוחד לאותם גולשים שאינם בקיאים בספרות זו ובכך, ליצור עניין לגולש להמשיך ולשוטט בין דפי האתר ולגלות אוצרות פרי עץ הדעת השרויים בחביונם.

וכאן המקום לספר בדחילו ורחימו על עצמי  ולאפשר לעמוד על אופני ההתמודדות עם אתגר הקמת האתר ועל הטעמים המצויים בקושי להקמתו .

הושע 19.jpg

רחוב הושע בתל-אביב

נולדתי בשנת 1956 במרחק "שתי אצבעות מסלוניקי", בקהיר מצרים ושנה לאחר מכן כבר עלו הורי עם בני משפחתי ארצה. בשנת 1958 ולאחר נדודים במקומות יישוב שונים ברחבי הארץ עברו הורי להתגורר בבית צנוע ברחוב המשיק  לנמל תל-אביב הלא הוא רחוב הושע מספר 19(הבית מסומן בחץ אדום) , בשכנות ממש לאחד ממתפללי בית הכנסת שלמה נוני ע"ה. ברחוב שקט זה עברה עלי ילדותי חסרת הדאגות וחלומותי נסובו הרחק מעבר לאופק שהתגלה מפתח הדלת האחורית של ביתי הדל ומעבר לגדר הנמל והים הכחול הבוהק ולעיתים גם גילו עיניי ספינות באופק. מספר שנים לאחר מכן עברה משפחתי להתגורר ברחוב כג' יורדי הסירה 14, בסמוך לבית בו התגורר מייסד בית הכנסת  אהרון יחזקאל ע"ה. לאבי הייתה חנות קטנה לממכר פירות וירקות אותם סיפק לדיירי השכונה וכך גם לאותם בעלי ספינות דייג שהצטיידו בצידה עת יצאו למסעותיהם במרחבי הים  .

יוצא, ששנות ילדותי עברו חלפו להם בהרפתקאות ובחוויות הנמל, בחוויות שפת הים של שכונת הצפון הישן. באותה העת (שנות השישים) נמל תל-אביב היה פעיל ורחוב כג' יורדי הסירה המה במשאיות שבאו ונסעו כשהם נושאות סחורה אותם הטעינו בנמל. הרחוב היה מלא במסעדות דייגים וריחות הדגים הצלויים והבשרים מילאו את חלל האוויר שהתערבב עם ריח הים המלוח וברקע, התנגנה לה מוסיקה יוונית מעורבת בבליל שיחות בלאדינו, ספניולית, יוונית ועברית במבטא יווני ובאופק שטו להם ה"לנצ'ים", אותן גוררות שגררו את האסדות העמוסות מטענים שפרקו מהאניות שעגנו בלב ים ממול לנמל. באווירה ים-תיכונית זו עברה עלי ילדותי עד גיל התיכון.

אבי ע"ה נהג לקחתני לבית הכנסת מאז התגוררנו ברחוב הושע, למעשה, גם סבי מורד ע"ה הספיק עוד להתפלל בביה"כ מס' שנים עד שעלה בסערה השמיימה. יוצא, שההיכרות שלי עם מתפללי בית הכנסת החלה מאז שנות ילדותי המוקדמות והייתה לי הזכות להכיר את מרבית הוותיקים והמייסדים של בית הכנסת וכך את החזנים שבאו ועברו בין כתלי המקום ואת חגיגת הבר-מצוה שלי ערכתי בבית הכנסת. היכרות זו נתנה בי את הכוחות לאתר חומרים על אותם אנשים, ליצור קשר עם משפחותיהם, לתעד את הדברים ולשבת, לצלם, לכתוב ולערוך.

כשבאה העת ללמוד בביה"ס התיכון, נשלחתי על ידי הורי ללמוד בפנימייה בירושלים, בקרית נוער בשכונת בית וגן. ארבע שנות התיכון עברו חלפו להם בלימודי אלקטרוניקה ובחוויות לימודים והרפתקאות שרק תלמיד פנימייה יבין ויידע אותם. הכרתי את רחובותיה וסמטאותיה של העיר ונשמתי וספגתי את ירושלים של פעם, שכונת הבוכרים לעומת שכונת בית ישראל ובשכונת מאה שערים שוטטתי כהלום יין מרוב קסם המקום ושם הייתה לי הזכות לחוות את חוויית ה"טיש" החסידי בחסידויות "תולדות אהרון" המכונים "הזברות"על שום בגדיהם הלבנים המעוטרים בפסים מוזהבים, חסידויות "בעלזא" ו"גור" . ספגתי את האוירה של חודש אלול בשכונות הספרדיות הישנות, נחלאות, אהל משה, אבן ישראל, שכונת הבוכרים ובית ישראל וזכיתי לשמוע את ניגוני הסליחות מבתי הכנסת הקטנים, וכך גם להסתובב ולטייל בעיר העתיקה ברובעים השונים לאחר מלחמת ששת הימים  וכמובן לנשום את אויר פסגות ההרים בשכונת בית וגן השכונה בה שכן בית הספר והיותר חשוב, זכיתי ב"חברות אמת" עם עמיתי לפנימיה. בארבע שנות לימודי התיכון נחשפתי באופנים שלא הכרתי קודם את לימודי הדינים, המשנה והתלמוד וכך גם את מדרשי האגדה וההלכה. בתום לימודי התיכון, המשכתי ללמוד שנתיים נוספות וסיימתי מסלול הנדסאי אלקטרוניקה ו"על הדרך" השלמתי לימודי הוראה של מקצועות טכנולוגים.

בכל אותה העת, הקשר עם משפחתי וכך גם עם בית הכנסת בתקופה זו היה "עיתי", אחת לתקופה בשעה שיצאתי לחופשות שלאו דווקא היו תדיר .

התגייסתי לצה"ל בשנת 1976 בגיל 20 (משום לימודי שנתיים הנדסאות) ולאחר קורס טכנאים בחיל הקשר שובצתי במפקדת פיקוד הדרום בבאר-שבע. את חוויותיי ואת שעברתי בתקופה זו קשה לתאר במלים. חוויתי וטעמתי מחצי האי סיני (איזה מקום מדהים), מהמוצבים ומפקדות האוגדות והחטיבות   נותרו לי זיכרונות וחוויות שלא אשכח לעולם. כשנה לאחר מכן כבר מצאתי את עצמי בקורס קציני קשר. עברתי מספר תפקידים כקצין ובהם, סמ"פ קשר, קצין קשר בית הספר לקצינים (בה"ד 1). בתפקיד זה עברתי את מלחמת לבנון הראשונה כקצין קשר חטיבה תחת פיקודו של אל"מ (לימים אלוף) שמואל ארד ואל"מ (לימים אלוף) אילן בירן, בה הפך ביה"ס לקצינים חטיבת חי"ר שלחמה בפתיחת המלחמה בגזרה המזרחית מול הצבא הסורי ובהמשך בגזרה המערבית עד הגעה לבירת לבנון ביירות. בין התפקידים הנוספים שעברתי, מדריך בקורסי קשר לזרים, רע"ן טכנאים בביה"ס לקשר וקצין טכני ועוד.

ממש בתקופה זו של תחילת שנות השמונים "גוייסתי" על ידי גבאי בית הכנסת של אותה העת לשמש כ"בעל תוקע" בימים נוראים משום שבעל התפקיד עד אותה עת עקר עם משפחתו לעיר אחרת.

מייד עם שחרורי מצה"ל בנובמבר 1997 עבדתי כמהנדס החשמל ראשי במשרד רוה"מ במשך כ 19 שנים עד פרישתי  לגימלאות באוגוסט 2015.

במישור האקדמי, במקביל ותוך כדי תקופה זו עברתי באוניברסיטת תל-אביב את המסלול האקדמי הבא:

סיימתי לימודי הנדסת חשמל ואלקטרוניקה (Bsc) ובלימודי תואר שני (MA) בהוראת המדעים המדויקים במגמה למתמטיקה נושא התיזה היה, השפעת התערבות סמויה על הליכי החשיבה המתמטיים והפיסיקליים. בהמשך סיימתי גם את המסלול הדו שנתי של לימודי ההמשך "בתר מוסמכים" במערכות תקשו"ב בהוראה. את לימודי התואר השני הנוסף (MA) בספרות העת העתיקה במגמה לתלמוד בחרתי לסיים גם אותם באוניברסיטת תל-אביב ונושא התיזה בתחום זה היה, סוגיות מתמטיות בתלמוד במבט השוואתי עם המתמטיקה בעת העתיקה (המצרית, הבבלית והיוונית). בנוסף השתלמתי בקורסים והשתלמויות שונות בתחומי דעת שונים ולאו דווקא הטכניים. אני נושא שתי תעודות הוראה ורישיון הוראה מטעם משרד החינוך והתרבות וכן רשיונות לעיסוק בתחום ההנדסה ושימור אנרגיה.

כגימלאי עוסק אני להנאתי במתן הרצאות ושיעורים לתלמידים, לארגונים ולמקומות עבודה בתחומי הדעת ההנדסיים, המדעיים בזיקה לספרות חז"ל והכל, מתוך אהבת הנושאים הללו ומתוך חיבה ואהבת מסורת ישראל סבא וספרות חז"ל הענפה  אותה אני ממשיל ל"סופר מרקט" ענק שמדפיו עמוסים מיני מטעמים ודנים וכל שיש לעשות הוא לשוטט ולקחת מכל הבא ליד והכל, זמין ונגיש ובגישה שבמרחבי הדעת של חז"ל דומים אנו  לגמד קטן המשוטט בין ענקים ומנסה ללמוד, להבין ולחקות. הוה אומר, לא מתוך נקודת הנחה של "בר אוריין" אלא מתוך נקודת הנחה של הדיוט הבא ללמוד מתוך עיסוק זה.  

על רקע זה ניגשתי למלאכת הקמת האתר במטרה לספר את סיפורו של בית הכנסת שהוא יקר לי מאוד, לתעד את תולדותיו למען הדורות הבאים.

את בית הכנסת הכרתי היטב ולא נותר אלא לצלם, לאתר ולאסוף פרטים, תמונות, מסמכים ועוד כהנה דברים הקשורים לבית הכנסת. עשיתי מאמצים כבירים ובהצלחה, לאתר משפחות של וותיקים שהיו ואינם, צאצאים –בנים ונכדים וב"ה עלה בידי להשיג חומרים רבים אותם בודאי ראיתם באתר. אולם אין זה מספיק והמלאכה בנושא זה עוד רבה.

כך גם היכרותי את נמל תל-אביב ואת זיקתו לבית הכנסת. כילד שנהג לבוא  בשעריו ובשערי הנמל עוצבה בתודעתו המולת הנמל שהתערבבה עם קולות התפילה שעלו מפי החזנים. החוויות והזיכרונות רבים ולא נותר אלא לשחזרם.

את ההיבטים הקשורים למסורת ישראל סבא קניתי בהשכלתי הפורמאלית בעת לימודי בפנימיה בירושלים עת ישבתי וחסיתי בצילם של רבנים וכך גם באוניברסיטת תל-אביב שם שתיתי בצמא את דברי הפרופסורים והדוקטורים שבצילם ישבתי וחימדתי ופריים היה ערב לחיכי.

יוצא אם כן, שהחיבור בין היכרותי את הוויית בית הכנסת, היכרות עם הותיקים  וחלק ממייסדיו, ההיכרות עם הנמל של שנות השישים והיכרות ולימודים פורמאליים של מסורת ישראל, ספרות חז"ל ולימודי ההנדסה, כל אלה סכום חלקיהם גדול יותר מאחד והתוצר שהתקבל מוגש לפניכם.

תקוה אני שהיטבתי לתאר את אשר על ליבי. 

יחד עם זאת, במידה ומצאתם אי דיוקים ו/או שגיאות, הנכם מוזמנים לכתוב אלי  (rmb.hanes@walla.co.il) ואשמח להתייחס ולתקן .

בטוחני שיחד, נמשיך לשמור על "פנינת חמד" קטנה זו מפני אלה שנתנו עינהם בקרקע עליו הוקם המקום והעושים הכל על מנת לפנותינו.
יהי רצון שייתן הקב"ה בליבם מחשבות טהורות וכוונת הלב להגדיל ולהרחיב את המקום ויהיה בכך משום "קידוש השם".
לסיום אני מוצא לנכון להודות לחבריי וחברתי לעמותה וכך גם לאותם חברים הבאים בשערי בית הכנסת על התמיכה, הסיוע והעידוד. כל אלה, מילאו את ליבי בתעצומות נפש, חיזקו את ידי ומילאוני באנרגיה עצומה להשלמת המלאכה. "תשואות חן חן ושאו ברכה" .

שלכם
מוטי אבולעפיה

פניה ישירה דרך הווטסאפ

bottom of page