כאשר מעיינים בסוגיות מתמטיות בספרות התלמודית, מתברר שבים התלמוד הגדול נמצאים "איים רבים של מתמטיקה" [1]. עיון מעמיק במשנה, בתוספתא ובתלמוד הבבלי מעלה סוגיות הלכתיות שבהן שזורים סוגיות וכללים מתמטיים בהם תעסוק לשונית זו אשר תציג סוגיות בהן משובצות בעיות מתמטיות ובהם כללים בלתי מדויקים אשר על פניו נדמה לנו כי נובעים הם מחוסר ידע. מאידך, על אף שנדמה שהם שרירותיים ובלתי מבוססים, ניתוחם בכלים מתמטיים הידועים כיום יעלה דיוק רב עד כי נדמה שהללו מבוססים על חישוב מדויק. הדברים האמורים בקירוב המספרים האי רציונאליים, π ו V2 אשר לא ניתן לבטאם כמנה של שני מספרים וכן בשאר החישובים הנשענים על כללים מתימטיים אותם ניסחו חכמים.

ניגודים אלה אצל חז"ל באשר לבעיות מתמטיות המשובצות בסוגיות הלכתיות מעלים מספר שאלות: מהן דרכי החשיבה הנשקפות מהשיח המתמטי החזל"י? האם הידיעות הללו המפוזרות בתלמוד הן שרידי ידע שרווח בקרב היהודים או ששאולות הן מעמים אחרים? מה היה הידע המתמטי באותה התקופה בתרבויות שסבבו את חכמינו והאם ניתן לזהות דמיון בין ידע זה לבין עולמם המתמטי של חכמים? נציג את הבעיות ובין לבין ננסה לענות על השאלות הללו.

הסוגיות המתמטיות וניתוחן, נשענות על חיבור שהוגש כעבודת גמר לקראת התוארMA "מוסמך אוניברסיטה" בספרות העת העתיקה במגמה לתלמוד:"סוגיות מתמטיות בתלמוד - מבט השוואתי עם המתמטיקה בעת העתיקה" שהוגש ע"י עורך האתר.

 

[1] גינצבורג, יקותיאל. כתבים נבחרים. הוצאת מ. ניומן. תל-אביב-ירושלים. תשכ"א. עמוד 72.