הצצה להגות וספרות חז"ל, המשנה, התלמוד והמדרשים
בדף זה, נציץ לעולמם של חז"ל, נעיין במדרשים ובמקביל יופץ מידע היסטורי הקשור לתולדות ספרות חז"ל, המשנה, התלמוד והמדרשים. מהי המשנה, מהו התלמוד הבבלי, ומהו התלמוד הירושלמי, מדוע יש שני תלמודים ומה השוני בין השניים, אמתי נחתמו התלמודים, מי הם אותם אנשים שכתבו ספרות זו...ועוד ועוד והכל, צעד אחר צעד.
השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד
על השתיקה בספרות חז"ל
רב שימי בר אשי היה מצוי לפני רב פפא והיה מקשה לו הרבה
יום אחד מצאו נופל על פניו ושמעו אומר:
הרחמן יצילנו מבושה של שימי
קביל עליה שתיקותא ותו לא אקשי
בבלי, תענית ט' ע"ב
והתרגום
רבי שימי בר אשי הינו תלמיד מצטיין של רב פפא וישב לפני מורו. כדרך הלימוד המדרשי, שקלא וטריא, היה מקשה לרבו הרבה. על כל לימוד שמלמד רב פפא היה לרב שימי בר אשי השגות והוכחות וקושיות
יום אחד מוצא רב שימי את מורו מתפלל תפילה שיש בה צער, מצוקה ומשבר "הרחמן יצילני מבושה של שימי" היינו, מבקש עזרה מהקב"ה בהתמודדות עם התלמיד המקשה.
התלמיד רב שימי קיבל על עצמו שתיקה ויותר לא המקשה ושתיקה עבור תלמיד חכם היא סוג של מוות משום שכל קיומה של תורה שבעל פה היא בדיבור. רב שימי בר אשי יותר לא הקשה.
שאין לכבד אדם הרוצה להנות מאהבת התורה של רעהו
הלל ושבנא אחי הוו (אחים היו), הלל עסק בתורה, שבנא עבד עיסקא, לסוף אמר ליה (שבנא להילל): תא נערוב וליפלוג (בא נשתף ונחלוק), יצתה בת קול ואמרה: "אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו"' (שיר השירים ח ז) בבלי,סוטה כא' ע"א
"מגדלות מרקחים" - אמר ר' תנחומא, מה מגדלות הרקח הזה יש בו מכל מיני בשמים, כך תלמיד חכם צריך להיות מלא מקרא, משנה, ותלמוד, והלכות ואגדות.
"שפתותיו שושנים", זה תלמיד חכם הרגיל במשנתו, שפתותיו שושנים.
"נוטפות מור עובר", זה תלמיד שאינו רגיל במשנתו ששפתיו נוטפות מור, אף על פי כן עובר הוא וחוזר ומברר תלמודו.
מדרש רבה לשיר השירים ה
דורשי רשומות (כינוי לחכמים שהנהגו למצוא רמזים לנושאים שונים מתוך פשט המקרא) אומרים, רצונך שתכיר את מי שאמר והיה העולם? למוד הגדה, שמתוך כך, אתה מכיר את הקדוש ברוך הוא ומדבק בדרכיו". ספרי, עקב, מט'
"ואמר רבי יוחנן: מאי דכתיב 'ולא קרב זה אל זה כל הלילה' (שמות, י"ד כ')? בקשו מלאכי השרת לומר שירה, אמר הקדוש ברוך הוא: מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?!".
בבלי, סנהדרין י' ע"ב
"וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" (בראשית מז, כח)
לָמָּה פָּרָשָׁה זוֹ סְתוּמָה מִכָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל תּוֹרָה?אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁנִּפְטַר אָבִינוּ יַעֲקֹב הִתְחִילָה שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם עַל יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה הִיא סְתוּמָה מִפְּנֵי שֶׁבִּקֵּשׁ יַעֲקֹב אָבִינוּ לְגַלּוֹת אֶת הַקֵּץ וְנִסְתַּם מִמֶּנּוּ. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה הִיא סְתוּמָה מִפְּנֵי שֶׁסָּתַם מִמֶּנּוּ כָּל צָרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. מדרש רבה ויחי
רב אשי ראה בדק בבית הכנסת של מתא מחסיא סתרו והכניס מיטתו לשם, ולא הוציאה עד שהתקין לו מרזבים. בבא בתרא ג' ע"ב
רב אשי שהקים מחדש את ישיבת סורא, במתא מחסיא (על פי הרב שרירא גאון, סורא היא העיר מתא מחסיא פרבר של העיר הבבלית סורא), ועמד בראשה. הוא החל בעריכת התלמוד הבבלי יחד עם רבינא, עבודה שאותה השלימו ממשיכי דרכו. הוא הקפיד במיוחד על כבודם של בתי הכנסת בעירו. דוגמה לכך היא הקפדתו שלא ייבנו בתים יותר גבוהים מבית הכנסת. פעם אחת, כאשר ראה סדקים בבית כנסת בעירו, סתר את בית הכנסת והכניס מיטתו לשם (כדי להכריח עצמו להתעסק בתיקון), ולא הוציא אותה משם עד שהתקין לו מרזבים.
"אין מים אלא תורה" , בבא קמא פב ע"א.
"אמר רבי חנינא בר אידי: למה נמשלו דברי תורה למים? דכתיב: "הוי כל צמא לכו למים" – לומר לך: מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה", תענית ז ע"א.
"וידגו לרוב בקרב הארץ" – "מה דגים הללו גדלים במים, כיון שיורדת טיפה אחת מלמעלה, מקבלים אותה בצימאון כמי שלא טעמו טעם מים מימיהם, כך הן ישראל: גדלים במים בתורה, כיון שהן שומעים דבר חדש מן התורה, הם מקבלים אותו בצימאון כמי שלא שמעו דבר תורה מימיהם". בראשית רבה צז ג.
"בו ביום מינו את הלל נשיא, והיה מורה להם בהלכות פסח"
שלושה סיפורים, שלוש תרבותיות בעולמם של חכמים.
מנחם כ"ץ.
המאמר דן בסיפור מינויו של הלל לנשיא, כפי שהוא מופיע בשלושת מקורותיו העיקריים: ה התוספתא, הירושלמי והבבלי.
