המטיילים שבאו בשערי נמל תל-אביב המיתולוגי עד חודש אב תשע"ז (אוגוסט 2017), הבחינו ממש לפני שער הנמל בצידו הדרומי של הרחוב במבנה קטן וצנוע שקולות תפילה וזמרה בסגנון ספרדי ירושלמי בוקעים ממנו. משנות השלושים ועד שנות השמונים, התערבבו קולות תפילה אלה בשירים וניגונים בסגנון יווני כשהשפות השולטות היו היוונית והלאדינו המשובצות במילים עבריות. היה זה בית הכנסת הקטן אותו בנו פועלי נמל תל-אביב בשנת תרצ"ו אשר פעל ברציפות במקומו  ברציפות מאז ועד תשעה באב תשע"ז.

בית הכנסת  שרת את צרכי הציבור ועוברי האורח שמיהרו כל אחד לענייניו ועיסוקיו, היה פתוח לרווחה וקיבל את אלה שבאו בשעריו בלב חם, חיוך ובשתיה קרה בימי הקיץ החמים והמהבילים ובכוס קפה/תה חם וכיבוד קל בימי החורף הקרים.

​

סיפורו של המקום שזור וקשור בקשר גורדי לסיפור הקמתו של נמל תל-אביב  והמקום היווה "פיסת היסטוריה" תל-אביבית בבחינת פנינת חמד "ברוך שנתן חן המקום על יושביו".                                            

אוכלוסיית ביה"כ נבנתה ממגוון ומרקם רחב של אנשים מכל קצוות הארץ, יוונים ושאינם יוונים, ירושלמים, תל-אביבים וממקומות שונים בארץ, ספרדים ואשכנזים, מסורתיים וחרדים ואת כולם אירח בית הכנסת בחום ובאהבה.

​

בבית הכנסת נערכו (ונערכים במשכנו הזמני עד היום) אירועים שונים לרווחת ציבור ובהם - סיורים וביקורים של קבוצות שונות, אנשי חינוך, תלמידי בית ספר, אנשי צבא וכו'. בביקורים אלה שומעים המבקרים סקירה היסטורית על נמל תל-אביב והקשר והזיקה שלו לבית הכנסת והכל נעשה בהתנדבות על בסיס תרומות לבית הכנסת.  בנוסף, נערכים בבית הכנסת שמחות מעגלי החיים, ברית מילה, פדיון הבן, בר מצוה, שבתות חתן, הכנסת ספר תורה, סעודות מצווה וכמובן שיעורי תורה. 

​

במסגרת זו, אנו מפיצים פוסטים בנושאים היסטוריים ומסורתיים להעשרת הידע ההיסטורי והיהודי בציבור. כאמור - הכל נעשה במקום על בסיס תרומות כנדבת לב הציבור.

​

תגובות הציבור מדברות בעד עצמם ואנו מאמינים שהדבר מביא בראש ובראשונה לקרוב לבבות, לחשיפת מסורת ישראל סבא לציבור, סיפור ההסטוריה של בית הכנסת השזור בקשר בל ינתק לסיפורו של של הנמל.

​

רואים אנו בפעילות חינוכית זו כערך וכנר לרגלינו.

​

בשנת 2015, הוגשה כנגד בית הכנסת תביעת פינוי בבית המשפט השלום בהרצליה בטענה הזויה על "פלישה". קבוצת מתפללים התארגנה במיידי כעמותה ופתחה במערכה משפטית כנגד גזרה זו ובטענה על בעלות על הקרקע. לאחר שלוש שנות מאבק משפטי הגיעה הסאגה המשפטית לסיומה בפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין לפיה, בית הכנסת יתפנה ממקומו למקום חלופי עד אשר ייזם הבניה אשר תבע את ביה"כ (קבוצת חג'ג') יסיים את מיזם הבינוי אותו תכנן ושבמסגרתו ייבנה בית כנסת חדש אשר יירשם על שם עמותת בית הכנסת לצמיתות. על כך תוכלו לקרא באריכות בקישור - "מתחדשים".
עד אז, שוכן ביה"כ במשכנו הזמני בביה"כ הגדול בצפון תל אביב (רחוב דיזנגוף 312) באולם נפרד ובשכירות אותו מממן ייזם הבניה, כך לפי פסיקת בית המשפט. על אף הדברים, ביה"כ ממשיך בשגרת חייו כרגיל ועורך את התפילות מדי יום וכך גם שמחות וחגי ישראל. 

​

התמונות והתגובות מדברות בעד עצמן והם המעט משפע התיעוד שברשותנו, מעט המעיד על המרובה.