top of page

על חידת הקמע מטיביליסי (גיאורגיה)
פרפראות 

המוזיאון הלאומי בטיביליסי.jpg
רדיד הזהב עם שאר רדידים נוספים
תקריב של רדיד הזהב

 

רקע

 

בחוהמ"ס סוכות תשע"ח טיילנו רעייתי ואנוכי בבירת גיאוגיה, בטיבלסי. היות וחובבי קולטורה אנחנו, ביקרנו במוזיאונים שונים על מנת להתרשם ולחוות את תרבות המקום.
 

ביקור במוזיאון הלאומי

בבוקרו של יום בהיר, ביקרנו במוזיאון הלאומי של המדינה, בגיאורגית:

საქართველოს ეროვნული მუზეუმი, סָכַּרתווֶלוֹס אֶרוֹבנוּלי מוּזֶאוּמי).

 

כבר במוצג הראשון ציפתה לי הפתעה.
 
הפתעת רדיד הזהב, הקמע

על מדף קטן צד את עיני רדיד זהב קטן כשהוא מוגן באמצעות מעטפת זכוכית. הרדיד היה כתוב באותיות עבריות ולאחר מאמץ הצלחתי לקרוא חלק מהכתוב, בארמית ובעברית. 

על פניו, נראה היה לי שמדובר בקמע  או סגולה כלשהי. המשפט האחרון ברדיד הזהב היה ברור מאוד וציטט פסוק מהמקרא, ''ויקרא שם המקום ההוא  מחניים''. כאשר יעקב ברח מלבן, נפגש עם מלאכי המלאכים שעלו וירדו בסולם. ואז קרא למקום מחניים.

לפני כן יש צירופי פסוקים, ומטיבי הקריאה והראיה יקראו את  כתוב כך:

 

"לרבנו אברהם מן יומא..ובהמשך, לזרעו לעולם אמן ואמן סלע".
תהיתי, מיהו ר' אברהם מן יומא? האם זהו ר' אברהם מן ההר שכתב ודרש על מסכת יומא אשר חי בצרפת בחבל פרובנס בדרום צרפת בחבל ארץ הררי. משום כך היהודים כונו, מן ההר, ולכן רבי אברהם מן ההר.

לחידה היה הדבר לי ובצר לי פניתי למורתי באונ' תל-אביב, ר' החוג למדעי היהדות והארכאולוגיה באונ' תל-אביב הפרופסור ורד נועם בבקשת עזרה בפענוח החידה.

פתרון התעלומה לפי פרופ' ורד נעם:

"זה קמע שנכתב לאחד אברהם בן שרה.

בשורה הקודמת כתוב: כל מזיק ביש לא ישל?? (וט?) באברהם בר שרה מן יומא דנן ועד לעלם  - כלומר כל מזיק רע לא ישלוט בו מהיום הזה ועד עולם. הפסוק על יעקב והמלאכים במחניים משמש הרבה בהקשר של שמירה ממזיקים. עד היום אומרים אותו בסוף תפילת הדרך.

לגבי שאר פרטי הקמע כדאי לפנות לגידי בוהק. חג שמח".

הודיתי לפרופ' ורד נועם:

"חן חן והמון תודה. אכן, לאחר תשובתך אני מצליח לקרוא את השורות.

אכן, אעביר לפרופ' בוהק, בטוחני שהנ''ל יעניין אותו.

שאי ברכה".

 

פרופ' גידי בוהק הוא מרצה בכיר בחוג ללימודי תרבות עברית וגם בצילו ישבתי וחימדתי עת למדתי בחוג ופריו היה מתוק לחיכי. אחד מעיסוקיו האקדמיים באוניברסיטה הוא מחקר בתחום המאגיה והמיסטיקה יהודית. פניתי אליו במייל בשאילתא דומה כשציינתי בפניו את התכתובת עם פרופ' ורד נועם.

 

פתרון הקמע של פרופ' גידי בוהק
תשובתו של פרופ' גידי בוהק לא איחרה לבוא והייתה מהירה משצפיתי. להלן תשובתו:

"שלום מוטי, שלום ורד,

התלמידים שלי תמיד מוצאים חפצים מאגיים מעניינים ברחבי העולם ושולחים לי תמונות,

אז ברוך הבא למועדון...

לגבי הקמיע הזה, הוא פורסם בעבר בידי

Konstantin Tsereteli, “An Aramaic Amulet from Mtskheta,” Ancient Civilizations from Scythia to Siberia 3 (1996), pp. 218-240

והוהדר מחדש במאמר של שאול שקד

Shaul Shaked, “Notes on Some Jewish Aramaic Inscriptions from Georgia,” Jerusalem Studies in Arabic and Islam 32 (2006), pp. 503-510

אני מצרף את המאמר של שקד.

בכל מקרה, לא ידעתי שהקמיע מוצג לקהל במוזיאון של טיביליסי. בהזדמנות אסע לשם בעצמי...

המון תודות ושנה טובה,

גידי".

חשבתי לתומי שאצליח להפתיעו אולם ככל הנראה לא הערכתי נכון את המצב. להלן תשובתי אליו:

"פרופ' גדעון בוהק

פרופ' ורד נועם

שמח להצטרף למועדון. היה לי הדבר לעונג רב.

תודה על התייחסותכם ותשובותיכם ובתקוה שבטיולים הבאים ברחבי הגלובוס יעלה בידינו לאתר פריטים מעניינים נוספים ולעניין אתכם.

כל טוב, חג שמח

מוטי אבולעפיה".

ובהומור אופייני הוא ענה לי בהאי לישנא:

"מצוין. ואם אתה מוצא ארון שעליו שני כרובים - תודיע לי. כבר הרבה זמן

שמחפשים אותו...

גידי".

ולא נשארתי חייב והרמתי את הכפפה בתשובה:

"חחחה

הטיול הבא, לאתיופיה, שם אקדיש זמן לחיפוש.

שא ברכה

כל טוב

מוטי".

ארון הברית
קמע3.jpg

פתרון הקמע

הקמע.jpg
bottom of page