חג החנוכה בספרות חז"ל ובספרות המחקרית
על חג החנוכה, מקורו ומנהגיו ראו באתר בהקדמה לחג החנוכה בבית הכנסת. בדף זה יוצגו מדרשי חז"ל ומעט מהספרות המחקרית אודות החג
על מגילת אנטיוכוס היא מגילת חנוכה
רקע היסטורי
כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפני הספירה מציין את ראשיתה של התקופה ההלניסטית (היוונית) בארץ ישראל. לאחר מות אלכסנדר מוקדון החלו מלחמות ומאבקים בין המועמדים לירושה, והממלכה המקדונית התפוררה. בארץ ישראל ובסביבתה שלטו שתי ממלכות יווניות: בית סֶלֶוּקוֹס בצפון (סוריה, בבל) ובית תַלְמַי בדרום (מצרים). ארץ ישראל עברה לשלטון בית תַלְמַי למשך מאה 100 שנים – משנת 301 ועד שנת 200 לפני הספירה. במשך 100 שנים אלה כיבד בית תַלְמַי את האוטונומיה של יהודה ואת שלטונה הבלעדי של הדת היהודית ביהודה, כפי שהיה קיים מימי שלטונה של מלכות פרס.
בשנת 200 לפני הספירה כבש אנטיוכוס השלישי את ארץ ישראל, והיא עברה לשלטון בית סֶלֶוּקוֹס. אנטיוכוס השלישי המשיך אמנם את מדיניות בית תַלְמַי ואישר את זכויות היהודים, אך בימי יורשו, אנטיוכוס אפיפנס, השתנה המצב לרעה.
ציור של הצייר הצרפתי גוסטב דורה, המתאר את מתתיהו החשמונאי קורא למרד. מתוך אתר הספריה של מט"ח
הוא אנטיוכוס הרביעי, אשר מלך על הממלכה הסלאוקית בין השנים 175 ל-164 לפני הספירה. עלה לשלטון לאחר רצח אחיו, סלאוקוס הרביעי, ותוך כדי עקיפת בנו של סלאוקוס הרביעי ויורש העצר החוקי, דמטריוס הראשון. נולד בשנת 216 לפנה״ס ומת בשנת 164 לפנה״ס בפרס.
תקופת מלכותו התאפיינה בגזרות גזירות השמד שהוטלו על היהודים. גזירות אלו היו אירוע יוצא דופן בהיסטוריה של הדתות במערב, עד אז. גזירות השמד היו המניע המיידי לפרוץ מרד החשמונאים. במובן עמוק יותר, הייתה זו התנגשות בין דת מונותיאיסטית לבין דת פוליתאיסטית.
מגילת אנטיוכוס
מגילת אנטיוכוס היא מדרש אגדה היסטוריוגרפי, הידוע גם בשם "מגילת חנוכה", "מגילת בני חשמונאי" ו"מגילה יוונית". המגלה ערוכה לפי חשבון הזמנים התלמודי, ויש בה שינויים ביחס לסיפור החשמונאים שבספרי המקבים ויוסף בן מתתיהו. המגילה נכללה בסוף העתקות כתבי יד של התנ"ך, ובמחזור התפילות.
המגילה נכתבה במקורה בארמית, ונתרגמה לעברית. המגילה נכללה במחזור ישן דפוס סלוניקי, וממנה הועתקה לסידור הספרדי, דפוס וויען תק"פ.
הנוסח המובא כאן הוא על פי סידור "עבודת ישראל" הוצאת רעדעלהיים תרכ"ח.
עוד בהרחבה על מגילה זו ראו:
על מגילת אנטיוכוס באתר דעת.
על מגילת אנטיוכוס באתר הספריה הלאומית
האם נמצאה בידינו מגילת חנוכה? מתוך מאמר הדף השבועי של אוניברסיטת בר אילן
על ידי מי נכתסה מגילת חנוכה הידועה בשם מגילת אנטיוכוס. מתוך ספר מצות חנוכה
מגילת אנטיוכוס בארמית ובעברית / מגלת אנטיוכוס. ואדי אלחגארה. ... (כניסת אורח)
מקור חג החנוכה בספרות התלמודית
שואלת הגמרא, "מאי חנוכה"? ומשיבה "מכשנכנסו היונים להיכל טימאו כל השמנים, וכשגברה יד בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן, שהיה חתום בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא כדי להדליק יום אחד, ונעשה נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה הבאה קבעום יום טוב בהלל והודאה". בבלי, שבת כא'
ואת חג החנוכה אנו חוגגים שמונה ימים בשמחה ובהלל לה' מיום כ"ה כסלו לזכר לניצחון החשמונאים על היוונים, בשנת 165 לפנה"ס וכך מוצאים אנו במגילת תענית:
"בכ"ה בכסלו יומי חנוכה תמניא אינין דלא למספד בהון ודלא להתענא". והתרגום: "כשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים, וכשגברה יד בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה חתום בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא כדי להדליק יום אחד. נעשה נס והדליקו ממנו ח' ימים,לשנה הבאה קבלום י"ט (יום טוב) בהלל ובהודאה". שבת כא: חשמונאים א ד' ל"ו, ב י' ו'.
מה חשבו חז"ל על החשמונאים?
מובא בפניכם מאמרה וההקדמה למאמרה של מורתי באוניברסיטה הפרופ' ורד נעם אשר בצילה ישבתי וחימדתי. המאמר מופיע בדף הפייסבוק של קבוצת הדף היומי - "יומי" (מומלץ).
במחקר רווחת ההנחה שחכמינו היו עוינים לשושלת החשמונאית ואפילו בקשו להשכיחה. הסוברים כך מביאים ראיה מדחייתם של ספרי מקבים מכתבי הקודש ומן הזיכרון הקולקטיבי היהודי, מהיעדר אזכור של המקבים ושל מעשי גבורתם בספרות חז"ל, ממיעוט העיסוק התנאי בחנוכה ומבחירתו של התלמוד הבבלי לנמק את חג החנוכה באגדה של נס פך השמן תחת סיפורי הקרבות והניצחונות של החשמונאים.
כנגדם טענו אחרים שספרות חז"ל מטבעה אינה היסטוריוגרפית ולכן אין ראיה משתיקתה בעניינים היסטוריים, ואספו היגדים של חכמינו בשבח בית חשמונאי ובעניינו של חג החנוכה ומצוותיו.
במאמר טרי שלי שהתפרסם זה עתה ב"ציון" וזמין לציבור מטעם החברה ההיסטורית עד סוף חג החנוכה בקישור הבא, אני מציעה מבט חדש על השאלה (רמז: את יהודה המכבי הם אכן מחקו).