אגדות רבה בר בר חנא בתלמוד הבבלי
ספרות האגדה

הורמיז בן לילית

הקשר בין שמים לארץ וההכרח לשמור על הגבולות, שהוצג בסיפורי הימאים מצד איתני הטבע, מובא בסיפורו של השד מצד הכוחות שמאחורי הטבע,  כוח האופל, בשם המזיקים והשדים אשר פועלים עצמאית בדומה לאיתני הטבע אולם צריכים את אישור האל, כך גם השדים. אלא שטבע השדים,  לנסות לפרוץ את הגבולות האלה בשונה מכוחות הטבע, השדים מוצגים כבעלי חולשות אנושיות מוקצנות.

הורמיז בן לילית הוא כח מאיים שיצא מכלל שליטה ועלולים  לפגוע בחפים מפשע ואף לעורר את עולם הטבע, ואין ברירה אלא לחסלו, כפי שאכן כך קרה, "עד ששמעו בית המלכות וקטלוהו". פרטי הסיפור הם בעלי משמעות – ריצה על החומה, הפרש שאין השד יכול להשיגו, שתי הפרדות, הדילוג בין שני גשרי הנהר ושני גביעי המים.  פרטים רבים בסיפור הם זוגיים – זוגות נתפסו בתלמוד הבבלי כמקום שבשליטת השדים והמזיקים, לכן, בין השאר, נהגו שלא לאכול מספר זוגי של דברים (פסחים ק"י ע"ב). לפיכך ברור שהסיפור כולו מובנה בדרך סמלית כדי להציג את התנהגות השד והאִיום שבו.

אך אי אפשר לנתק בין הסיפור הזה לבין שרשרת הסיפורים הבאים, שגם הוא כמותם פותח בביטוי "לדידי חזי לי" – במו עיניי ראיתי, ולכן, אם סיפור זה סמלי הוא – כך גם האחרים, ואם אכן ראה אותו במו עיניו, יש לקבל את העובדה ששד יכול להופיע גם במציאות. לגרסה זו ישנן פרשנויות המציעות שאכן השד נראה במציאות, ובכך עבר את הגבול המותר לשדים, ועל כך הרגוהו.