top of page

זיכרון עולם 

                            סיפור חייו

בתאריך כ' אדר תשס"א (15/3/2001) התראיין מרדכי אהרון ע"ה ביד-ושם וסיפר עדות על תולדות חייו, ביוון בעת כיבוש יוון על ידי הנאצים, התגייסותו לשורות הפרטיזנים, עלייתו ארצה, התגייסותו לצה"ל וקורות חייו וחיי משפחתו.

מרדכי (מוטקה) בן שמואל ורחל אהרון ז"ל

מוותיקי בית הכנסת, גבאי במשך שנים רבות ואחרון יהודי יוון בבית הכנסת.


ספור חייו

מוטקה נולד בעיר ווריה (Veria) שבצפון יוון, בחבל מקדוניה כ 75 ק"מ מבירת החבל סלוניקי. באותה העת ילדו הנשים בבית ולא בבתי חולים כפי שנהוג כיום, וכך גם מוטקה. ילדותו עברה עליו עם אחיו בבית זה, בית סבו עד גיל 10. לאחר מס' שנים עברו להתגורר בבית אחר באותה העיר.

מוטקה למד בבית ספר היסודי היהודי בעיר הולדתו ווריה ולאחר מכן למד בגימנסיה היחידה שהייתה בעיר.

לימודיו הופסקו עקב פרוץ ממלחמת העולם השנייה באפריל 1943 וכשנכבשה יוון על ידי הגרמנים לא היסס מוטקה, הפסיק את לימודיו והתגייס לפרטיזנים בהיותו בן 18 שנים. הוא נמנה על שורותיהם עד שחרורה של מולדתו יוון בסוף אוקטובר 1944, אז התפנה ושב להשלים לימודיו בגימנסיה אותם סיים בהצלחה בשנת 1946. בחודש ינואר 1949 בהיותו בן 24 שנים התגייס לצבא היווני ובו שירת עד באוקטובר 1949 וזאת משום שהחליט לעלות ארצה. 

ב- 15 אוקטובר 1949 עלה על האוניה "פיליפו ג'רימנו" וב-18 לאוקטובר הגיע ארצה ושנה לאחר מכן בחודש אוקטובר 1950 התגייס לצבא ההגנה לישראל, ובו שרת עד סוף מרץ 1970 בתפקידי פיקוד שונים עד שחרורו בדרגת רס"ן. מוטקה נטל חלק במלחמת סיני (מבצע קדש), מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה. במלחמת יום הכיפורים נטל חלק כאיש מילואים.

עם שחרורו מצה"ל התקבל לשרות המדינה ובו עבד על ליציאתו לגמלאות בשנת 1992 .

מוטקה היה נשוי לשרה אשכנזי ולהם נולדו שתי בנות, כיום נשואות ואמהות לילדים.

מוטקה הגיע לראשונה לבית הכנסת בערב ראש השנה תש"א (1950) ועמד משתאה מהמראה שנגלה אליו. וכך סיפר מוטקה) ראו סרטון בגלריית הסרטונים): "בית הכנסת היה מלא עד אפס מקום, בפנים וגם בחוץ...היו גם ילדים קטנים ואני זוכר שכשהיה רעש היה יצוא הגבאי יצחק אטס (יווני גם הוא) והיה נותן צעקה שכל הבית הכנסת היה רועד...עם שחרורי מהצבא בשנת 1970 התחלתי לבוא לבית הכנסת באופן קבוע, בתחילה בשבתות ובחגים...בשבתות בית הכנסת היה מלא יחסית...בחגים אין מה לדבר...בראש השנה וביום כיפור בית הכנסת היה מלא כמעט עד הכניסה החיצונית של בית הכנסת. בראש השנה סיימנו את התפילה לא לפני 14:00-14:30. היו כל כך הרבה אנשים שרק העליה לתורה הייתה נגמרת בערך בשעה 13:00 לא לפני כן. ביום כיפור לא היינו מפסיקים כמובן והיינו מתחילים מייד מנחה, התפילה הייתה ברצף.

כשיצאתי לגמלאות התחלתי לבוא לבית הכנסת יום יום והתמניתי לגבאי ולפני כן עזרתי בכל הנדרש והייתי גם אחראי על הספרייה של בית הכנסת..משנת 1992 עת הגעתי יום יום לתפילה הייתי פותח את בית הכנסת ויחד עם שאר הגבאים ניסינו להחזיק את בית הכנסת עד כמה שאפשר פעיל כמובן עם אנשים כדי להתפלל גם באמצע השבוע מלבד תפילת שחרית שאין לנו מנין (בימי חול בלבד) וכמובן בשבתות וחגים והמצב הזה נמשך עד הים...ואנחנו עם שאר הגבאים מנסים להחזיק את בית הכנסת פעיל..."

מוטקה היה פעיל בבית הכנסת ושמר במסירות ובנאמנות רבה על המקום, עשה רבות למען שימור וטיפוח בית הכנסת.

הלך לעולמו יד' טבת התרפ"ו- כד' חשון תשע"ה

31/12/1925-18/11/2014 

יהי זכרו ברוך.

סרטון על העיר ווריה שביון, עיר הולדתו של מוטקה. לזיכרו.

מוטקה מספר ומתאר את בית  הכנסת מיום הגעתו ארצה

מוטקה מספר על אחיו עימנואל  (מנולי) ע"ה שהיה מבאי בית הכנסת

מוטקה מספר על אחיו פפו ע"ה שהיה מבאי בית הכנסת

 

עוד ספר תהילים ששרד את הגניזה הגדולה.
הגבאי הוותיק מרדכי אהרון ע"ה דאג במשך שנים רבות להקצות מכספי ביה"כ לתרומות למוסדות ולישיבות.
כהוקרה על פועלו המבורך, נשלח אליו מישיבת "תפארת שלמה" אשר בירושלים ספר תהילים עם הקדשה צנועה.

גלריית תמונות מתקופות שונות של חייו.סיפורה כל תמונה בדף הפייסבוק. להגדלה יש ללחוץ על התמונה

bottom of page