top of page

זיכרון עולם 

 

                                                      שמואל (סמי) לוי ע"ה

סמי, נולד במרוקו, יד אלול התרצו 1/9/36.

עלה לארץ בשנות החמישים, בגיל תשע וחצי עשו לו ולאחיו בר מצווה מוקדמת ושלחו אותם לארץ.

עלה דרך מרסי שבצרפת למד שם בבית הספר, לאחר מכן הגיע לארץ תחילה היה בקיבוץ אושה ולאחר מיכן בקיבוץ צובה.

אבא אהב אנשים, אהב לדבר, לשוחח ולנהל דיונים בנושאים כמו פוליטיקה, מצב המדינה, ועוד.

לאבא היה ידע כללי נרחב, איש טוב לב עם נתינה אין סופית.

אבא עסק בעולם המסעדנות, כל עבודה שעבד תמיד הייתה עם אנשים.

אבא אהב מאוד את בית הכנסת, אהב את האנשים, את התפילות תמיד הלך באהבה ובשימחה.

אני זוכרת כילדה שתמיד אהב לעזור בבית כנסת בכל מה שקשור לארגונים במטבח ובכלל, כילדה שלו הרגשתי תמיד שזו משפחה עבורו.

אבא חלה באלצהיימר ולאט לאט המעיט לבקר בבית הכנסת, אבל יש לי זכרון כשהיה חולה והיה בבית כנסת למרות שהזכרון שלו לא היה במייטבו זכר את התפילות. זה היה מרגש מאוד!

הנכדים תמיד מצטטים את הפסוקים שסבא סמי היה אומר

קינת דויד - שמואל ב' א' 17 – 27:

"יז וַיְקֹנֵן דָּוִד, אֶת-הַקִּינָה הַזֹּאת, עַל-שָׁאוּל, וְעַל-יְהוֹנָתָן בְּנוֹ. יח וַיֹּאמֶר, לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת, הִנֵּה כְתוּבָה, עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר. יט הַצְּבִי, יִשְׂרָאֵל, עַל-בָּמוֹתֶיךָ, חָלָל: אֵיךְ, נָפְלוּ גִבּוֹרִים. כ אַל-תַּגִּידוּ בְגַת, אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן: פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים. כאהָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם--וּשְׂדֵי תְרוּמֹת: כִּי שָׁם נִגְעַל, מָגֵן גִּבּוֹרִים--מָגֵן שָׁאוּל, בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן. כב מִדַּם חֲלָלִים, מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים--קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן, לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר; וְחֶרֶב שָׁאוּל, לֹא תָשׁוּב רֵיקָם. כג שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן, הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם, וּבְמוֹתָם, לֹא נִפְרָדוּ; מִנְּשָׁרִים קַלּוּ, מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ. כד בְּנוֹת, יִשְׂרָאֵל--אֶל-שָׁאוּל, בְּכֶינָה; הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי, עִם-עֲדָנִים, הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב, עַל לְבוּשְׁכֶן. כה אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים, בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה--יְהוֹנָתָן, עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל. כו צַר-לִי עָלֶיךָ, אָחִי יְהוֹנָתָן--נָעַמְתָּ לִּי, מְאֹד; נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי, מֵאַהֲבַת נָשִׁים. כז אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים, וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה. {פ}".

האמת שיכולה לכתוב עוד מלא...

על קצה המזלג 

על אבא, סבא, איש יקר.

הלך לעולמו כג' טבת התשע"ו 

אורלי בלגה

להגדלה יש ללחוץ על התמונה

bottom of page