זיכרון עולם

יוסף בן שושנה ואברהם ישראלי ע"ה
יוסי נולד בשנת 1952 להוריו, שושנה ואברהם ישראל. דור חמישי בארץ, נולד למשפחה ספרדית יוצאת סלוניקי, אב המשפחה עלה לא"י בשנת 1840.
לאחר סיום המלחמה, נרשם ולמד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיו, התבלט יוסי במיוחד בשל זיכרונו הצילומי, דבר שזכה להשתהות והערצה מצד חבריו לספסל הלימודים. לאחר סיום לימודיו, פתח בקריירה מצליחה וארוכה כעורך דין בתחום הנדל"ן.
נפטר ב-7 באוקטובר 2024 (ה' תשרי תשפ"ה) במלאת שנה למלחמת חרבות ברזל.


יוסי כתלמיד בר מצוה
את הנחת התפילן ערך יוסי באופן טבעי בבית הכנסת של הסבא. בתמונה, הזמנה לבר המצוה בה מצוינת שנת העליה לתורה, תשכ"ה, 1965.




יוסי התגייס לחיל השריון בשנת 1970 ושירת כמפקד טנק.



יוסי בעת שרותו הצבאי כשריונר עם אביו, אחותו וחבר
לכבוד חגיגות 25 שנים למדינת ישראל, פרסם מגזין ה-"Life" ירחון מיוחד העוסק במדינת ישראל. במסגרת הירחון, צוות ה-"Life" (וביניהם הצלם המפורסם הארי בנסון) ערך מסע חיפושים ארוך אחר חייל אשר ייצג את דמות הצבר הישראלי החדש. לאחר חיפושים רבים בבסיסי צה"ל לאורכה ולרוחבה של מדינת ישראל, צוות הצילום הבחין ביוסי ומיד ידע כי זו דמות הצבר שחיפש. באישור מפקדיו, יוסי יצא לחופשה בת חודש ימים על מנת להקדיש את זמנו להפקת הכתבה. בירחון הוקדש ראיון רחב נרחב על יוסי וחייו כצעיר תל אביבי המייצג את הדור החדש והלא גלותי שצמח במדינת ישראל. מובא בפנכם גזירים מהכתבה:



כאשר פרצה מלחמת יום הכפורים גויס יוסי למילואים ונלחם בצוות הטנק של המג"ד גדעון מדנס בחזית הדרומית בסיני, בתחילה כטען-קשר ולאחר מכן כנהג הטנק. ב-14 באוקטובר, במהלך קרבות הטנקים העזים בסיני, נפצע מפגיעת טיל מצרי בטנק והועבר לטיפול בבית חולים שדה "בלוזה", לאחר המלחמה הוכר כנכה צה"ל. יומני המלחמה של יוסי מספרים את סיפור הקרבות של טנק המגד וכך גם סרטון הוידיאו של המג"ד עצמו.






מכתבים מהחזית


איש משפחה, אוהב, מסור ותומך





יוסי, חבר אהוב











יוסי היה איש העולם הגדול במלוא המובן המלה, הוא טייל ברחבי העולם במגוון ארצות ומקומות עם משפחתו וחבריו.


יוסי, חבר בועדת הביקורת של בית הכנסת של הסבא, איש מסורת ותומך נלהב של משכננו שסיפורו מובא בסרטון שערכנו והוקרן לראשונה בערב פרידה ממשכננו הישן.חדי העין יבחינו בסרטון בקטעים בהם מעורבתו של יוסי בהגנה על משכננו בהליכים המשפטיים.
"ערכתי עם יוסי לא מעט התכתבויות בוואטסאפ בהם ייעץ לי יוסי בנושאים שונים, חידד לי נקודות, חידש לי עובדות על מתפללם שונים ועל בית הכנסת. יוסי פעל משפטית מול עיריית תל אביב במטרה למנוע הריסה ואף קיבל מכתב הוקרה מגבאי בית הכנסת באותם ימים רחוקים". מוטי, עורך האתר




להלן מקצת מהדברים שכתב לי יוסי ברשת הוואטסאפ, והדברים מדברים בעד עצמם:










ראו הערותיו של יוסי בדף יום הזיכרון לחללי צה"ל בו מונצח גם דודו יוסף חיים ישראלי ע"ה
יהי זכרו ברוך

ו' תשרי תשפ"ה
דברי פרידה מיוסף בן אברהם ישראלי ע"ה
.דרכינו הצטלבו כבר לפני למעלה מ 6 עשורים בבית הכנסת הישן בפתחו של נמל תל-אביב. אני זוכר היטב, שהרבינו לשוחח ולהעלות בערגה רבה זיכרונות ממשכננו הישן, על שסבך אליהו ישראל ע"ה שהיה אחד מוותיקי ביה"כ ונמנה על מעצבי דרכו, היה מרקד בשמחת תורה עם ספרי תורה, משליכיו אל על ותופסם תוך ריקוד שמח ומשמח, העלינו זיכרונות מאביך אברהם ע"ה שהיה מדבר ב"חת" ו"עין" שגם הוא היה מהוותיקים בביה"כ. אותך היכרתי עוד כשהיינו ילדים, הסתובבנו בעיקר בין ספסלי משכננו הישן שנפרסו בימים נוראים במבואת הכניסה וכילדים, עיקר עיסוקנו היה לגרש את הזבובים הטורדניים שעטו על המתפללים כמוצא שלל רב.
השיחות הרבות על בית הכנסת של פעם, הסבו לנו נחת ועונג בלתי רגיל.
פעילותך הענפה בבית הכנסת מוכרת לי היטב ומתועדת ברישומים. כעורך דין, פעלת על עוד לפני שנים על מנת להגן ולשמור עליו מפני עיריית תל אביב שהוציאה צו הריסה לעזרת הנשים. הצלחת לבטל צו זה לאחר מאבק לא קל בחזיתות שונות.
את הבר מצוה של בנך טל, דאגת לערוך אצלנו, בבית הכנסת של הסבא, בשנת תשע"ב (2011). ובכך לא תמה המעורבות והפעילות המבורכת שלך. לאחר שנגד ביה"כ הוגש בשנת תשע"ו דרישה על ידי בעל הון, לפינוי לרחוב ממש נרתמת ללא תנאי והצטרפת לעמותת בית הכנסת ולפעול כנגד צו זה.
העצות אותם ייעצת, היו עוגן להמשך הדרך ועל בסיסם נבנו תילים של רעיונות להנצחה ולבניית משכננו החדש ההולך ונבנה ממש בימים אלה. היות ואתה נמנה על וותיקי בית הכנסת והכרת היטב את ההיסטוריה שלו ואת מייסדיו וותיקיו , ייעצת עצות חשובות מאוד בכל הקשור להנצחת , אלה שהלכו לעולמם והיית עבורם לפה והכל, בכדי לא לשכוח אף אחד.
במיוחד זכור לי היטב, שלקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל, נהגת להזכיר את דודך, סמל יוסף ישראלי ז"ל שנפל על משמרתו במלחמת העצמאות ועל שמו אתה קרוי, זאת ועוד, הרבית לפרגן על הפעילות הענפה שעמותת בית הכסת פועלת למען הנצחת הוותיקים וחללי צה"ל המונצחים אצלנו וכן פירגנת על הפעילות להנצחת ההיסטוריה של המשכן למען לא תישכח, וכך כתב לי: "אני מאושר שהצלחנו לשמר את בית הכנסת ואת מורשתו ומסורתו !"
לאחרונה נפגשנו לא מעט בבית הלוחם בתל אביב. לא הופתעתי לפגוש אותך שם לראות אותך מדריך קבוצת דוברי אנגלית במקום. היה לי מובן מאליו שאתה, כנכה צה"ל ממלחמת יום הכיפורים, פעיל במוסד זה.יוסי, זכויותיך ופעילותך למען מקדש מעט שעליו נמנו כאמור זקניך רבים, הללו יעמדו לזכותך עת שתעמוד לפני שוכן מעונה. וכשתעמוד לפני מלך מלכי המלכים, ותיתן דין וחשבון, תעמוד ותהיה מליץ יושר ותלמד סנגוריה על יוצאי חלציך, משפחתך, חבריך, מוקירי זכרך ועל כלל ישראל כי בצרה גדולה אנחנו.
יוסי, שעה שתעלה מעלה מעלה לעולמות העליונים ותשב לצד כיסא הכבוד, תציץ מטה ותראה את חבריך עמלים לחידוש ומיסוד בית הכנסת של הסבא. תוכל להשיר מבט בפני שוכן מעונה ותאמר לו, "היה לי חלק בזה".לך לשלום יוסי, תנוח בשלום על משכבך, ינעמו לך רגבי ארץ ישראל אותם אהבת מאוד ועליהם נלחמת ונפצעת ובשלהי חייך פעלת בדרכיך שלך למענם.
יהיה זכרך ברוך.
מרדכי אבולעפיה ב/ ועד ביה"כ ומתפלליו.