top of page
כותר.jpg
אניה.gif

זיכרון עולם 

יוסי ישראלי.jpg

יוסף בן שושנה ואברהם ישראלי ע"ה

יוסי ​נולד בשנת 1952 להוריו, שושנה ואברהם ישראל.  דור חמישי בארץ, נולד למשפחה ספרדית יוצאת סלוניקי, אב המשפחה עלה לא"י בשנת 1840.

יוסי הוא נצר למייסדי בית הכנסת, סבו אליהו ישראלי ע"ה ואביו אברהם ישראלי ע"ה התפללו בבית הכנסת ובניו, אור וטל עלו לתורה בבית הכנסת. נקרא על שם דודו, יוסף (יוסקה) ישראלי הי"ד אשר נפל במלחמת השחרור. את שנות ילדותו העביר בצפון הישן של תל אביב בין רחוב דזינגוף, שבו התגורר, לבין גן הנביאים שהיה מקום המפגש האהוב על ילדי השכונה, את חופשות הקיץ בילה עם משפחתו בבריכת גורדון בשחייה ומשחק.  התחנך בבית הספר היסודי "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סולד ולאחר מכן בתיכון עירוני ה'.
יוסי התגייס לחיל השריון בשנת 1970 ושירת כמפקד טנק.כבר במהלך שירותו הצבאי, התבלט בכישוריו המילוליים ולכן והוטלה עליו מטלת הגהת הספר הטכני העבה של טנק המרכבה. לכבוד חגיגות 25 שנים למדינת ישראל, פרסם מגזין ה-"Life" ירחון מיוחד העוסק במדינת ישראל.  במסגרת הירחון, צוות ה-"Life" (וביניהם הצלם המפורסם הארי בנסון) ערך מסע חיפושים ארוך אחר חייל אשר ייצג את דמות הצבר הישראלי החדש. לאחר חיפושים רבים בבסיסי צה"ל לאורכה ולרוחבה של מדינת ישראל, צוות הצילום הבחין ביוסי ומיד ידע כי זו דמות הצבר שחיפש. באישור מפקדיו, יוסי יצא לחופשה בת חודש ימים על מנת להקדיש את זמנו להפקת הכתבה. בירחון הוקדש ראיון רחב נרחב על יוסי וחייו כצעיר תל אביבי המייצג את הדור החדש והלא גלותי שצמח במדינת ישראל.
מספר חודשים לאחר שחרורו פרצה מלחמת יום הכפורים ויוסי גויס למילואים ונלחם בצוות הטנק של המג"ד גדעון מדנס בחזית הדרומית בסיני, בתחילה כטען-קשר ולאחר מכן כנהג הטנק. ב-14 באוקטובר, במהלך קרבות הטנקים העזים בסיני, נפצע מפגיעת טיל מצרי בטנק והועבר לטיפול בבית חולים שדה "בלוזה", לאחר המלחמה הוכר כנכה צה"ל.

לאחר סיום המלחמה, נרשם ולמד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיו, התבלט  יוסי במיוחד בשל זיכרונו הצילומי, דבר שזכה להשתהות והערצה מצד חבריו לספסל הלימודים.  לאחר סיום לימודיו, פתח בקריירה מצליחה וארוכה כעורך דין בתחום הנדל"ן.

יחד עם בתיה, בת זוגו לחיים, הקים משפחה לתפארת והביא לעולם את שלושת ילדיהם : אור, שי וטל. יוסי אהב מאוד להתעסק בפעילות גופנית וענייני בריאות. התנזר משתייה ועישון והקפיד מאוד על תזונה צמחונית ואורח חיים בריא. היה איש העולם הגדול במלוא במלא מובן המלה, הוא טייל ברחבי העולם ובמגוון ארצות ומקומות.  הוא היה בעל ידע נרחב ומקיף, מעין אנציקלופדיה אנושית אשר נדמה היה כי ידע כמעט הכל על הכל.
בבית הכנסת שסבו ואביו היו ממעצבי דרכו, פעל יוסי פעל שנים רבות וניצל את מקצועו כעו"ד למען בית הכנסת מול הרשויות העירוניות. בתקופה האחרונה במיוחד כשנודע לו על תוכניתה של עיריית ת"א על סגירת בית הכנסת, נרתם מיד למערכה והשתמש בכל משאבי נפשו ונסיונו כעו"ד על מנת להסיר את הגזרה. שימש בשנים רבות כחבר ועד בית הכנסת והיה מעורב כיועץ במשא ומתן מול כשבסופו של דבר הסתיים בפשרה שסיומה, עמותת בית הכנסת זכתה במשכן חדש שיהיה רשום על שמה במרשם המקרקעין.

 

נפטר ב-7 באוקטובר 2024 (ה' תשרי תשפ"ה) במלאת שנה למלחמת חרבות ברזל.

01c96be0-b948-4591-92d6-d377bfa2a374.jfif
5d3ae7cc-de06-449a-842e-e188b9c421c7.jfif

יוסי כתלמיד בר מצוה

את הנחת התפילן ערך יוסי באופן טבעי בבית הכנסת של הסבא. בתמונה, הזמנה  לבר המצוה בה מצוינת שנת העליה לתורה, תשכ"ה, 1965.

2.jpg
1.jpg
c33f662d-0574-4410-96c6-ea504ab5b2f1.jfif
a17a28eb-b9a3-492e-94ed-53ea56d94fe1.jfif

יוסי התגייס לחיל השריון בשנת 1970 ושירת כמפקד טנק.

חיל השריון.jpg
4a032c8c-f93f-43ea-bf2d-4ab07e753eca.jfif
c0c3c284-edf0-4e8f-9dd7-c9dd40ad179f.jfif

יוסי בעת שרותו הצבאי כשריונר עם אביו, אחותו וחבר

לכבוד חגיגות 25 שנים למדינת ישראל, פרסם מגזין ה-"Life" ירחון מיוחד העוסק במדינת ישראל.  במסגרת הירחון, צוות ה-"Life" (וביניהם הצלם המפורסם הארי בנסון) ערך מסע חיפושים ארוך אחר חייל אשר ייצג את דמות הצבר הישראלי החדש. לאחר חיפושים רבים בבסיסי צה"ל לאורכה ולרוחבה של מדינת ישראל, צוות הצילום הבחין ביוסי ומיד ידע כי זו דמות הצבר שחיפש. באישור מפקדיו, יוסי יצא לחופשה בת חודש ימים על מנת להקדיש את זמנו להפקת הכתבה. בירחון הוקדש ראיון רחב נרחב על יוסי וחייו כצעיר תל אביבי המייצג את הדור החדש והלא גלותי שצמח במדינת ישראל. מובא בפנכם גזירים מהכתבה:

L1.jpg
L2.jpg
L3.jpg

כאשר פרצה מלחמת יום הכפורים גויס יוסי למילואים ונלחם בצוות הטנק של המג"ד גדעון מדנס בחזית הדרומית בסיני, בתחילה כטען-קשר ולאחר מכן כנהג הטנק. ב-14 באוקטובר, במהלך קרבות הטנקים העזים בסיני, נפצע מפגיעת טיל מצרי בטנק והועבר לטיפול בבית חולים שדה "בלוזה", לאחר המלחמה הוכר כנכה צה"ל. יומני המלחמה של יוסי מספרים את סיפור הקרבות של טנק המגד וכך גם סרטון הוידיאו של המג"ד עצמו.

4d524dcd-0f87-4b9b-94b8-af8586d5bf5e.jfif
b87f269b-0de7-4005-aa4a-a206f074586d.jfif
cb1f3d62-7e6d-4e28-bbea-4f30fc5a6462.jfif
798ac112-ec3c-480d-acfc-c012749fbe9e.jfif
גדוד-טנקים-בסיני.jpg
96c6e463-1830-47ee-a70a-d116a17c8bb7.jfif
מכתבים מהחזית
0afb5b09-6569-4b1e-815d-d78552a4f21e.jfif
5bb3a821-da7e-41e3-8b21-cfe596e0357d.jfif
איש משפחה, אוהב, מסור ותומך
9250a47d-c4fc-4a73-904d-4ae92f54e169.jfif
יוסי, חבר אהוב
7ef02d97-f12e-452f-80f2-f049903521e3.jfif
יוסי היה איש העולם הגדול במלוא המובן המלה, הוא טייל ברחבי העולם במגוון ארצות ומקומות עם משפחתו וחבריו.
db668f5c-1c48-4d6a-91d4-9819db15283f.jfif
464334699_8799737600102968_6975183679958872489_n.jpg
יוסי, חבר בועדת הביקורת של בית הכנסת של הסבא, איש מסורת ותומך נלהב של משכננו שסיפורו מובא בסרטון שערכנו והוקרן לראשונה בערב פרידה ממשכננו הישן.חדי העין יבחינו בסרטון בקטעים בהם מעורבתו של יוסי בהגנה על משכננו בהליכים המשפטיים.
"ערכתי עם יוסי לא מעט התכתבויות בוואטסאפ בהם ייעץ לי יוסי בנושאים שונים, חידד לי נקודות, חידש לי עובדות על מתפללם שונים ועל בית הכנסת. יוסי פעל משפטית מול עיריית תל אביב במטרה למנוע הריסה ואף קיבל מכתב הוקרה מגבאי בית הכנסת באותם ימים רחוקים".            מוטי, עורך האתר
מכתב הוקרה.jpg
פרוטוקול בית משפט.jpg
16dfd5a1-0cee-4dd8-87ef-65fedfa81d4a.jfif
תמונה1.jpg
להלן מקצת מהדברים שכתב לי יוסי ברשת הוואטסאפ, והדברים מדברים בעד עצמם:
ebbb0e0f-22bc-45f6-9b09-6a789c78536a.jfif
f6121a8a-f7dc-47d7-9855-236fec5c082c.jfif
a12bb507-3716-428c-960b-4ce820356c94.jfif
6e31c3d8-ba6f-42f9-8e04-c7e6e194c7e3.jfif
f19da9e3-8cc1-44d0-9e56-d66413aca41d.jfif
388abf58-47fe-4bd6-af62-e1f7a41ba67e.jfif
59f13bd7-3868-4c92-a479-efad04670554.jfif
e2c53b84-d52c-45f9-ad0d-75d6dc572d86.jfif
043a886b-f2e9-4430-b70e-95e6815aa421.jfif
546216f8-573a-46e4-91d8-c858d550224e.jfif

ראו הערותיו של יוסי בדף יום הזיכרון לחללי צה"ל בו מונצח גם דודו יוסף חיים ישראלי ע"ה

יהי זכרו ברוך

קלף.jpg

                                                                                                                                      ו' תשרי תשפ"ה

                                         דברי פרידה מיוסף בן אברהם ישראלי ע"ה

יוסי, בשם מתפללי בית הכנסת רבי מאיר בעל הנס ע"ש פועלי נמל תל-אביב הסלוניקאים, אני עומד פה בחיל וברעדה כולי המום ונסער מעצם מעמד הליווי בדרכך האחרונה.

.דרכינו הצטלבו כבר לפני למעלה מ 6 עשורים בבית הכנסת הישן בפתחו של נמל תל-אביב. אני זוכר היטב, שהרבינו לשוחח ולהעלות בערגה רבה זיכרונות ממשכננו הישן, על שסבך אליהו ישראל ע"ה שהיה אחד מוותיקי ביה"כ ונמנה על מעצבי דרכו, היה מרקד בשמחת תורה עם ספרי תורה, משליכיו אל על ותופסם תוך ריקוד שמח ומשמח, העלינו זיכרונות מאביך אברהם ע"ה שהיה מדבר ב"חת" ו"עין" שגם הוא היה מהוותיקים בביה"כ. אותך היכרתי עוד כשהיינו ילדים, הסתובבנו בעיקר בין ספסלי משכננו הישן שנפרסו בימים נוראים במבואת הכניסה וכילדים, עיקר עיסוקנו היה לגרש את הזבובים הטורדניים שעטו על המתפללים כמוצא שלל רב.

השיחות הרבות על בית הכנסת של פעם, הסבו לנו נחת ועונג בלתי רגיל.

פעילותך הענפה בבית הכנסת מוכרת לי היטב ומתועדת ברישומים. כעורך דין, פעלת על עוד לפני שנים על מנת להגן ולשמור עליו מפני עיריית תל אביב שהוציאה צו הריסה לעזרת הנשים. הצלחת לבטל צו זה לאחר מאבק לא קל בחזיתות שונות.

את הבר מצוה של בנך טל, דאגת לערוך אצלנו, בבית הכנסת של הסבא, בשנת תשע"ב (2011). ובכך לא תמה המעורבות והפעילות המבורכת שלך. לאחר שנגד ביה"כ הוגש בשנת תשע"ו דרישה על ידי בעל הון, לפינוי לרחוב ממש נרתמת ללא תנאי והצטרפת לעמותת בית הכנסת ולפעול כנגד צו זה.

העצות אותם ייעצת, היו עוגן להמשך הדרך ועל בסיסם נבנו תילים של רעיונות להנצחה ולבניית משכננו החדש ההולך ונבנה ממש בימים אלה. היות ואתה נמנה על וותיקי בית הכנסת והכרת היטב את ההיסטוריה שלו ואת מייסדיו וותיקיו , ייעצת עצות חשובות מאוד בכל הקשור להנצחת , אלה שהלכו לעולמם והיית עבורם לפה והכל, בכדי לא לשכוח אף אחד.

במיוחד זכור לי היטב, שלקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל, נהגת להזכיר את דודך, סמל יוסף ישראלי ז"ל שנפל על משמרתו במלחמת העצמאות ועל שמו אתה קרוי, זאת ועוד, הרבית לפרגן על הפעילות הענפה שעמותת בית הכסת פועלת למען הנצחת הוותיקים וחללי צה"ל המונצחים אצלנו וכן פירגנת על הפעילות להנצחת ההיסטוריה של המשכן למען לא תישכח, וכך כתב לי: "אני מאושר שהצלחנו לשמר את בית הכנסת ואת מורשתו ומסורתו !"

לאחרונה נפגשנו לא מעט בבית הלוחם בתל אביב. לא הופתעתי לפגוש אותך שם לראות אותך מדריך קבוצת דוברי אנגלית במקום. היה לי מובן מאליו שאתה, כנכה צה"ל ממלחמת יום הכיפורים, פעיל במוסד זה.יוסי, זכויותיך ופעילותך למען מקדש מעט שעליו נמנו כאמור זקניך רבים, הללו יעמדו לזכותך עת שתעמוד לפני שוכן מעונה. וכשתעמוד לפני מלך מלכי המלכים, ותיתן דין וחשבון, תעמוד ותהיה מליץ יושר ותלמד סנגוריה על יוצאי חלציך, משפחתך, חבריך, מוקירי זכרך ועל כלל ישראל כי בצרה גדולה אנחנו.

יוסי, שעה שתעלה מעלה מעלה לעולמות העליונים ותשב לצד כיסא הכבוד, תציץ מטה ותראה את חבריך עמלים לחידוש ומיסוד בית הכנסת של הסבא. תוכל להשיר מבט בפני שוכן מעונה ותאמר לו, "היה לי חלק בזה".לך לשלום יוסי, תנוח בשלום על משכבך, ינעמו לך רגבי ארץ ישראל אותם אהבת מאוד ועליהם נלחמת ונפצעת ובשלהי חייך פעלת בדרכיך שלך למענם.

יהיה זכרך ברוך.

מרדכי אבולעפיה ב/ ועד ביה"כ ומתפלליו.

bottom of page