top of page
זיכרון עולם
מאיר בן קלמק טהורי ע"ה
מאיר טהורי ע"ה היה וותיק מתפללי בית הכנסת שפקד את כתליו למעלה משישה עשורים. מאיר נולד בירושלים בשכונת הבוכרים ולמד בתלמוד תורה. "היתה לי ילדות יפה" הוא מעיד. חבריו לתלמוד תורה היו יוסי בנאי והנשיא לשעבר יצחק נבון ע"ה אלא שבשונה מהם הוא היה בורח מלימודיו ומבקר במוזיאון רוקפלר, במערת צדקיהו, בסנהדריה ובעוד שכונות משכיות החמדה של ירושלים של אותה תקופה. עקב מצבה הקשה של המשפחה נשלח ללמוד מקצוע והפך לשולית נפח. במשכורתו הדלה תמך במשפחתו. בהגיעו לגיל 16 הפך לחבר באצ"ל והשתתף בפעילויות רבות בימי טרום המדינה. במלחמת השחרור הפך חייל בחטיבה 7 והשתתף בקרבות בגליל בשחרור גוש חלב, סאסא ומירון. בגיל 26 נישא ולפרנסתו עבד כרתך ולימים עבד בחברת החשמל. מאיר אב לשלושה וסב לשמונה נכדים.
בבית הכנסת, עליו נמנה מאיר כשישה עשורים, היה מאיר פעיל בתפילות כשקולו בעגה הירושלמית בלט והתנגן מעל כולם. דמותו הססגונית של מאיר הייתה דומיננטית והיה חבר ואהוב על כולם. במיוחד בלטו האופטימיות שלו, שמחת החיים והחיוך התמידי עת שוחח עם כל אחד ואחד. מאיר הגיע לשיבה טובה ועצותיו לאריכות ימים מובאים לפניכם, שמח במעשיך, תור ושוטט בעולם היפה, עשה מעשים טובים, צחק ושמח ולעולם אל תהיה עצוב.
מאיר הלך לעולמו ביום חמישי ראש חודש חשון תשפ"ב והובא לקבורה למחרת היום בהר המנוחות בגבעת שאול בירושלים.
יהי זכרו ברוך.
עם בני משפחתו, בתו דורית, נכדתו עמית ואחותו הגדולה רבקה
אהבתו לטבע לא ידעה גבול. בביתו הצנוע ברחוב זכריה הקדיש מאיר את החצר לגידול שפע צמחיה ריחנית, זעתר, נענע וכיו"ב שהפיצו ריח ממש בכל הבית. מאיר נהג להביא לבית הכנסת מהצמחיה הריחנית להבדלה.
את ידיעותיו בגידול צמחים אלה הביא איתו לבית הכנסת שם הקים פינת גן עדן עם הצמחים והשתילים אותם כה אהב.
בבית הכנסת 14/4/16
1/1
בגינת ביתו
מאיר היה מוותיקי בית הכנסת ופקד אותו כשישה עשורים. הוא אהב להתפלל בסגנון בבלי ירושלמי עליו גדל בשכונת הבוכרים בירושלים שם למד בתלמוד תורה ותמיד הצטרף לחברו החזן ר' יעקב מזרחי יבל"א בפיוטים ובתפילות ובמיוחד ביום הכיפורים עת הגיע הפיוט שהיה שמור לו "עננו אלהא דרבי מאיר עננו".
אהבתו של מאיר את בית הכנסת
מאיר מברך את חברו ר' יעקב מזרחי בהגיעו לגבורות
1/1
תשע"ב
1/1
תשע"ג
1/1
תשע"ז
1/1
תמונות מתקופות שונות בבית הכנסת
מאיר טהורי ע"ה מברך ממיטת חוליו את נכדיו
במהלך חודשי הקיץ תשפ"ב, נחלש מאיר וכוחות הלך ותש. ב 21 יולי 21 ביקרנו את מאיר על מנת לעמוד על מצב בריאותו ולשמח אותו. הסרטו מתאר בקצרה את הביקור ומאיר מבטיח, שיבוא לבית הכנסת.
מספר ימים לאחר ראש השנה תשפ"ב התקשרה בתו דורית ומסרה שאביה מאיר, ביקש שיבואו לביתו ולתקוע בשופר. ללא היסוס נענינו לבקשתו והגענו לביתו במהרה. מאיר שכב במיטתו והתקשה לדבר, נראה היה שהוא בוהה אולם כפי שנראה בהמשך הוא היה עירני, שמע את התקיעות תשר"ת, תש"ת, תר"ת ובשארית כוחותיו סימן באגודלו - תודה.
בתום הביקור ושמיעת קול שופר, נפנף מאיר בשארית כוחות בידיו ונפרד ממני בשלום.
1/1
הספדים שנשאו בתו דורית ונכדתו עמית יבל"א
פרוכת שנתרמה על ידי מאיר ומשפחתו לזכר הוריו ע"ה
bottom of page