סלים, מוותיקי בית הכנסת, נולד בעיראק ועלה לארץ בדרך לא דרך דרך איזור "הסהר הפורה". בארץ, היה חבר באצ"ל ולאחר מכן ב"הגנה" ועסק במגוון פעיוליות שהעיקר שבהם הברחת נשק לישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל. איזור פעילותו העיקרי היה בשכונת שבזי ובכרם התימנים. במרוצת השנים עבר להתגורר ברחוב אלנבי ולאחר מכן התגורר ברחוב הירקון בסמיכות לנמל תל-אביב.לפרנסתו, עסק בקליעת רהיטים מקש בחנות קטנה ברחוב יורדי הסירה. אומנות זו, למד מאדם בתחנה המרכזית הישנה בתל-אביב וכן מעבודה בתחום זה בחנות של חברו של אביו שמכר רהיטים ובהם את הרהיטים אותם קלע סלים. רבים מוותיקי השכונה זוכרים היטב את דמותו הקטנה רוכנת מעל מוטות במבוק וחוטי קש שהפכו בין אצבעות ידיו לרהיט יפהפה ושימושי מאוד.  מיומנותו של סלים בעבודה זו הקנתה לו פרסום, אוניברסיטת תל-אביב פרסמה כתבה על סלים שסירב לנסוע לגרמניה להתמחות בתחום זה משום רצונו להשאר עם משפחתו בארץ. 

בבית הכנסת, נודע סלים בנועם הליכותיו, בשקט שלו והתחבב על באי המקום. סלים, תרם  פרוכת לבית הכנסת לזכר בנו, יוסף חיים ע"ה שנהרג בעת מילוי תפקידו בצבא ומשפחתו הכניסה ספר תורה לבית הכנסת. אהבתו של סלים לבית הכנסת התבטאה בכך שלעיתים מצאו אותו חבריו ומשפחתו ישן במבואת בית הכנסת משום הנוחות אותה הרגיש ומשום אהבתו למקום. 

סלים הלך לעולמו  בכד' מרחשון תשס"ד, 2004.

יהי זיכרו ברוך.